#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נז. א האם טרפה, בעל מום, רובע ונרבע, מוקצה ונעבד, אתנן ומחיר נכנסים לדיר להתעשר ומנין?	"טרפה - ודאי אינו נכנס לדיר להתעשר שנאמר &quot;כל אשר יעבור תחת השבט&quot;.<p dir=""rtl"">בעל מום ודאי מתעשר&nbsp;&nbsp;- שנאמר &quot;לא יבקר בין טוב לרע&quot;</p><p dir=""rtl"">רובע ונרבע מוקצה ונעבד - נכנסים לדיר להתעשר &quot;כי משחתם בהם מום בם&quot; השחתה זה ערוה וע&quot;ז, והיכן שמום לא פוסל הם לא פוסלים, מחיר הוקש לאתנן.</p>"	בכורות נז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נז. א האם כלאים, יוצא דופן, מחוסר זמן ויתום נכנסים לדיר להתעשר ומדוע?	"תנא דמתניתין דהינו ר&quot;ע בשם ר' יהושע סובר שאין מתעשרים, הוקש מעשר תחת תחת לקדשים {ובקדשים התמעטו מקרא &quot;שור או כשב או עז כי יולד&quot;}. <p dir=""rtl"">ר&quot;א בר&quot;י איש כפר ברתותה בשם ר' יהושע סובר שכלאים ה&quot;נ לא מתעשר דילפינן מקדשים, אבל השאר מתעשרים, יוצא דופן סבר כר&quot;ש שולד מעליא וסובר שאמר כן אף בקדשים (דלא כר' יוחנן), מחוסר זמן סבר כר&quot;ש בן יהודה שנכנס לדיר להתעשר כבכור שקדוש קודם זמנו וקרב בזמנו, ביתום סובר כר' יהושע דמתניתין שאם השלח קים כשר.</p>"	בכורות נז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נז. ב טומטום ואנדרוגינוס האם נכנסים לדיר להתעשר ומדוע?	"לתנא דמתניתין נכנסים להתעשר שהם ספק ומתעשרים ממה נפשך. <p dir=""rtl"">ר&quot;ש בן יהודה בשם ר&quot;ש פוטר דמיעט רחמנא בקדשים זכר ודאי ונקבה ודאית (וספק בריה בפני עצמה).</p>"	בכורות נז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"נז: א מאי טעמא דר' יהושע שאמר אפ' מתה אמו והשלח קיים אין זה יתום? <p dir=""rtl"">[ומה עוד אמר רבי ישמעאל בן סתריאל מערקת לבינה לרבי?]</p>"	"העיד רבי ישמעאל בן סתריאל מערקת לבינה לפני רבי במקומנו מפשיטין את המתה ומלבישין את החי אמר רבי נתגלה טעמא של משנתינו. <p dir=""rtl"">[ועוד העיד חזירין שבמקומנו יש להם ששים רבוא קלפים בבית המסס שלו. פעם אחת נפל ארז אחד שבמקומנו ועברו שש עשרה קרונות על חודו אחת. פעם אחת נפלה ביצת בר יוכני מוזרת וטבעה ששים כרכים ושברה שלש מאות ארזים.]</p>"	בכורות נז:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נז: נח. לענין מה אמרו ג' גרנות למעשר בהמה, מתי הם ומדוע?	"משהגיע הזמן הזה אסור למכור ולשחוט בלי לעשר (מדרבנן) ולכן נקרא גורן שאוסר כגורן.<p dir=""rtl"">הטעם שתיקנו ג' גרונות כנגד חורפי אפלי וקיטא, וקבעום בזמנים הללו כדי שתהיה בהמה מצויה לעולי רגלים.</p><p dir=""rtl"">ר&quot;ע אומר בפרוס הפסח דהינו ט&quot;ו יום קודם הפסח עצרת והחג כדי שתהיה בהמה מצויה כנ&quot;ל. </p><p dir=""rtl"">בן עזאי אומר בכ&quot;ט באדר שאדר הסמוך לניסן לעולם מלא ולכן קבע זמן {ור&quot;ע סובר שלפעמים חסר לכן לא יכל לקבוע זמן}, באחד בסיון כיון שאין הרבה בהמות אם יקדים יגמרו לעולי רגלים,&nbsp;&nbsp;בכ&quot;ט באב לטעמיה שהאלולים מתעשרין בפני עצמן וכדי שיהיה ניכר בין חדש וישן קבע בכ&quot;ט. </p><p dir=""rtl"">ר' אלעזר ור''ש אומרים באחד בניסן שסוברים כרשב&quot;ג שדורשים בהלכות החג שבועיים קודם לחג, בא' בסיון כבן עזאי, ובכ&quot;ט באלול אף שלשיטתם היה להם לומר באחד בתשרי אמרו בכ&quot;ט אלול כדי שיהיה היכר בין חדש לישן, ועוד שהוא יו&quot;ט וא&quot;א לעשר ביו&quot;ט משום הסקרתא.</p>"	בכורות נז:		
